עיקרי הדברים
- רוב בוגרי לימודי רפואה בחו״ל נדרשים לעבור את בחינת הרישוי, אלא אם משרד הבריאות אישר שהם עומדים בתנאים לפטור.
- קיימות כמה עילות לפטור. משרד הבריאות בוחן אם הן חלות על כל מועמד באופן פרטני.
- מעבר USMLE Step 1 ו־Step 2 CK עשוי להקנות זכאות לפטור לקבוצות מסוימות של מועמדים.
- לרופאים בעלי ניסיון קליני ממושך יש מסלול נפרד, אך 10 שנות ניסיון כשלעצמן אינן מבטיחות פטור.
- משרד הבריאות מקבל את ההחלטה הסופית על זכאות לבחינה או לפטור לאחר בדיקת המסמכים.
״האם אני בכלל צריך לגשת לבחינה?״ היא אחת השאלות הראשונות שעולות אצל רופאים שהוכשרו בחו״ל ומתכננים לעבוד בישראל.
אין תשובה אחת לכולם. הדרישות תלויות במדינה ובמוסד שבהם נרכשה ההשכלה, בניסיון המקצועי ובהערכת משרד הבריאות את נסיבות הבקשה. המאמר מסביר מי נדרש להיבחן ומי עשוי להיות זכאי לפטור, על סמך המידע הרשמי של המשרד.
בחינת הרישוי ברפואה
לפי הכללים שבאחריות האגף לרישוי מקצועות רפואיים, כדי לעסוק ברפואה בישראל נדרש רישיון ממשרד הבריאות.
רוב בוגרי לימודי רפואה בחו״ל חייבים לעבור את בחינת הרישוי הממשלתית — בחינה בכתב הבודקת ידע קליני — אלא אם הם עומדים בתנאים לפטור.
הבחינה עשויה להיות תנאי לתחילת סטאז׳ או שלב בדרך לקבלת רישיון לעסוק ברפואה. מקומה בתהליך תלוי בסוג המועמד, בהשכלה, בסטאז׳ שכבר הושלם ובניסיון הקליני הקודם.
לא כל מועמד נדרש להיבחן: קיימות עילות רשמיות לפטור.
בוגרי לימודי רפואה בישראל
בוגרי לימודי רפואה בישראל עוברים הליך רישוי נפרד מול משרד הבריאות. מאמר זה מתמקד בעיקר בבוגרי לימודי רפואה בחו״ל.
בוגרי לימודי רפואה בחו״ל
לבעלי תואר ברפואה מחו״ל סביר שתידרש בחינת רישוי, אלא אם הם עומדים באחד התנאים לפטור המפורטים בהמשך.
הזכאות לבחינה או לפטור תלויה בהכרה של משרד הבריאות במוסד ללימודי רפואה בחו״ל, ברקע הרישוי של המועמד ובגורמים נוספים שהמשרד בוחן באופן פרטני.
רפורמת יציב
משרד הבריאות קבע קריטריונים להכרה במוסדות ללימודי רפואה בחו״ל. בוגרי מוסדות שאינם עומדים בקריטריונים, שהחלו ללמוד בשנת 2019 או לאחריה, אינם זכאים לגשת לבחינת הרישוי בישראל. הם גם אינם זכאים לפטור על סמך תוצאות USMLE.
הדבר עשוי להשפיע על בוגרי מוסדות מסוימים במדינות ברית המועצות לשעבר ובמדינות אחרות, אם המוסד שבו למדו אינו עומד בקריטריונים להכרה.
אם למדתם בחו״ל, בדקו אם המוסד שבו למדתם רפואה מוכר באמצעות פנייה למשרד הבריאות או סיוע מ־IMAP.
פטורים בפרסומי משרד הבריאות
מסמך מידע רשמי מוקדם יותר של משרד הבריאות מנה את המדינות הבאות. בוגרי לימודי רפואה במוסדות מוסמכים במדינות אלה יכלו, בתנאים מסוימים, להיות זכאים לפטור מבחינת הרישוי:
- ארצות הברית.
- קנדה.
- בריטניה.
- צרפת.
- דרום אפריקה.
- אוסטרליה.
- ניו זילנד.
המשרד בוחן כל מקרה באופן פרטני.
פטור על סמך USMLE
לפי העמוד הרשמי של משרד הבריאות שעודכן בנובמבר 2025, רופאים שעברו את בחינות USMLE עשויים להיות זכאים לפטור מבחינת הרישוי הממשלתית. המסלול הרלוונטי תלוי בהשלמת סטאז׳ בחו״ל המוכר בישראל:
- לאחר השלמת סטאז׳ מוכר בחו״ל: מעבר USMLE Step 1 ו־Step 2 CK עשוי להקנות זכאות לפטור מבחינת הרישוי הממשלתית ולאפשר הגשת בקשה לרישיון לעסוק ברפואה בישראל.
- לפני השלמת סטאז׳: מעבר USMLE Step 1 ו־Step 2 CK עשוי להקנות זכאות לפטור מהבחינה הממשלתית הנדרשת לתחילת סטאז׳ ולאפשר הגשת בקשה להרשאה לביצוע סטאז׳ בישראל.
אישור תוצאות USMLE נשלח ישירות מ־FSMB לאגף הרישוי במשרד הבריאות.
בוגרי לימודי רפואה במוסדות שאינם מוכרים לפי רפורמת יציב אינם זכאים לפטור זה. ההחלטה הסופית היא של משרד הבריאות.
ניסיון קליני ממושך
לרופאים בעלי ניסיון קליני ממושך קיים מסלול פטור מיוחד. בתיקון לתקנות המסדירות את העיסוק ברפואה, שאושר בוועדת הבריאות של הכנסת בינואר 2025, הופחת רף הניסיון מ־14 ל־10 שנים:
- רופאים בעלי לפחות 10 שנות ניסיון קליני רצוף בחו״ל רשאים להגיש בקשה לפטור מהבחינה.
- עשר שנות ניסיון כשלעצמן אינן מבטיחות פטור; יש לעמוד בתנאים נוספים.
- ייתכן שתידרש הערכה חיובית מהנהלת המוסד הרפואי בישראל שבו הרופא מבצע תקופת עבודה קלינית.
- ייתכן שתידרש הערכת כשירות קלינית.
- משרד הבריאות מקבל את ההחלטה הסופית בכל מקרה.
הכרה בתואר מומחה שהתקבל בחו״ל היא הליך נפרד שבאחריות המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל (IMA / הר״י). הליך זה אינו נידון במאמר.
בחינה פרטנית של הבקשה
החקיקה בישראל מעניקה למשרד הבריאות סמכות רחבה לקבוע את הליך הרישוי של כל מועמד. לכן תואר מוכר ותיק מסמכים מלא אינם קובעים אוטומטית אם נדרשת בחינה. הגורם המוסמך במשרד מקבל את ההחלטה לאחר בדיקת הבקשה.
קבלת החלטה רשמית וסיוע בתהליך
האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות הוא הגורם המוסמך לקבל החלטה רשמית בבקשה.
- העמוד הרשמי: רישוי ברפואה כללית — משרד הבריאות, gov.il.
- מוקד משרד הבריאות: *5400 בחיוג מישראל. שעות הפעילות העדכניות מופיעות באתר הרשמי.
רופאים העולים לישראל יכולים להיעזר ב־IMAP, תוכנית של נפש בנפש, בהכנת מסמכים ובהבנת התהליך.
IMAP אינה מכריעה בבקשות רישוי או פטור. היא פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות ומסייעת לרופאים העולים לישראל: imap.org.il.
השלב הבא הוא הגשת הבקשה והמסמכים למשרד הבריאות. לפרטים: הרשמה לבחינת הרישוי ברפואה בישראל.